אלכס- אנמיה מדבקת של חתולים

אחר צהריים אחד קיבלתי טלפון בהול, על הקו הייתה קרן. היא הייתה נסערת וסיפרה שהיא בדרכה אליי עם אלכס,

כשאלכס הגיע ראיתי חתול הימאלייה יפהפה (קרן סיפרה שהוא אימץ אותם לפני מספר שנים לאחר שננטש בכרמי יוסף). אלכס הגיע עם דופק חלש ומאוד איטי, אינו מגיב ממש לסביבה, טמפרטורת גוף נמוכה, ריריות חיוורות מאוד וצהבהבות, קשרי לימפה מוגדלים ואישונים מורחבים כמעט ללא תגובה לאור.

בדיקה ראשונה העלתה כי אין פציעות חיצוניות או כאב, הוא אינו מיובש. התחלתי בטיפול מיידי ותומך- הכנסת קטטר ונוזלים תוך כדי לקיחת בדיקת דם. בדיקת הדם הצביעה על אנמיה חריפה מאוד והמטוקריט (מדד לנפח תאי הדם האדומים ביחס לנפח כל דגימת הדם) נמוך מאוד- כמעט אפסי. שורת התאים הלבנים הייתה תקינה. כל הממצאים הצביעו על כך שאלכס לקה בטפיל דם מסוג מיקופלזמה המופליס, וסיכוייו לשרוד עם מדדי הדם הללו נמוכים מאוד.

?מה זה בעצם מיקופלזמה המופליס

מיקופלזמה המופליס (המוברטונלה) או “אנמיה מדבקת של חתולים”

חיידק המיקופלזמה המופליס הינו טפיל דם ספציפי לחתול. הטפיל נצמד לדופן כדוריות הדם האדומות. בזמן שחתולים רבים עלולים להיות נשאים שלו, אצל חלקם החיידק יגרום למחלה.

התפרצות המחלה עלולה להופיע בעקבות מצב עקה stress כלשהו:

• נשיכות

• מחלות רקע וכשל חיסוני כמו: FeLV לוקמיה של חתולים, איידס של חתולים FIV,דלקת קרום הצפק- FIP והתפתחות אבצס

וכמו כן-

• יש סבירות גבוהה לקשר לנגיעות בפרעושים

• קבלת תרומת דם שלא נבדקה

• העברה מאם לגורים

המחלה נפוצה יותר בחתולים זכרים החיים גם בחוץ.

סימני המחלה

מרבית סימני המחלה אינם ספציפיים וכמובן שלא תמיד כולם מופיעים. בין הסימנים:

1. חוסר תיאבון וירידה בולטת בחיוניות

2. ריריות חיוורות וצהובות (יוסבר בהמשך)

3. נשימה מוגברת ודופק איטי

4. חולשה ודכאון עד לכדי אפאטיות

5. קשרי לימפה וטחול מוגדלים

6. חום גבוה או נמוך מהרגיל- תלוי בשלבי המחלה

7. תמונת הדם מראה אנמיה אופיינית בשלבים שונים כתלות בחומרת ובשלבי המחלה

הריריות החיוורות הן למעשה ביטוי של האנמיה הנגרמת גם בשל הצמדותו של החיידק לדופן כדורית הדם האדומה והפגיעה בה וגם בשל פעילות חיסונית-עצמית של הגוף כנגד החיידק- מאחר ומדובר בגורם זיהומי הזר לגוף, נוצרים נוגדים בתוקפים את החיידק וע"י כך גם תורמים להרס כדוריות הדם האדומות (המוליזה). הצהבת נגרמת בשל הרס כדוריות הדם האדומות.

בשל הפגיעה הישירה והעקיפה בכדוריות הדם האדומות יש חוסר בחמצן ומכאן התסמינים הנוספים שצוינו, מצבי אנמיה קשים תיתכן אף קריסת מערכות.

ניתן לזהות את החיידק בצביעת משטחים מיוחדת או ב -PCR.

טיפול

הטיפול הבסיסי הוא אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין למשך שבועיים-שלושה והוספת טיפול בסטרואידים – על פי חומרת המקרה (על מנת לעצור את הרס כדוריות הדם האדומות ע"י הגוף). מעבר לכך- טיפול תומך: נוזלים, מנת דם- אם ניתן או העשרת הפלסמה.

הפרוגנוזה להישרדות עומדת על כ 30% (תלוי כמובן בחומרת המצב) ויש לזכור כי גם לאחר שנראה שהחתול חוזר לעצמו- לרוב הוא עדיין נשא ועל כן גם עלול להדביק חתולים אחרים וכמו כן קיימת חזרתיות גבוהה והוא עלול לחלות שוב אם יגיע למצבי העקה שתוארו לעיל.

מניעה

אין חיסון כנגד החיידק ולכן המניעה תעשה ע"י הקפדה על טיפול כנגד פרעושים (בעיקר כזה שדוחה ולא רק ממית אותם) ומניעת שוטטות חתולים (המלצה לסירוס על מנת להפחית סיכויים לשוטטות וקטטות).

המחלה ספציפית לחתולים ואינה מסכנת מינים אחרים ובכללם בני אדם.

ובחזרה לאלכס

אלכס עבר מספר ימים קשים שבהם קיבל טיפול אינטנסיבי של נוזלים, אנטיביוטיקה וסטרואידים בהזרקה. לאחר מספר ימים מורטי עצבים ולמרות התחזיות הפסימיות מצבו החל להשתפר והתייצב. לאחר כשבועיים כשתיאבונו חזר אליו הוא המשיך בטיפול תרופתי בכדורים. ובהמשך הוא חזר לעצמו לחלוטין וכבר לא שיתף פעולה עם הטיפול (סימן חיובי כשמדובר בטיפול בחתול אך מתסכל מבחינת היכולת לטפל בו).

#מחלות #טפילים #סיפורימרפאה #טיפולים