הכשות נחש בחיות בית
האביב הקצרצר חלף והקיץ כבר פה, ואיתו גם האורחים שפחות נעים לפגוש בהפתעה- הנחשים. הסכנה האורבת לחיות המחמד שלנו מתבטאת בסקרנות האופיינית להן- בנטייה של חלקן לדחוף את ראשן ואפן ולהכנס למקומות שונים ושל חלקן לשחק עם זוחלים אלו. בעלי חתולים רבים מספרים על החתול שתופס נחשים וזוקפים זאת לזכותו. על כן, בכלבים לרוב נראה הכשות באיזור הראש/צוואר ובחתולים באיזור הרגליים הקדמיות.
עונת ההכשה בארץ מתחילה בשלהי אפריל ונמשכת עד אוקטובר, כאשר ההכשות המסוכנות ביותר הן בתחילת העונה בשל תרדמת החורף שבה שרויים הנחשים והצטברות ארס. מרבית ההכשות מתרחשות בשעות אחר צהריים-ערב.
בארצנו ישנם מספר מינים של נחשים ארסיים, ההכשה הנפוצה ביותר היא של הצפע הארצישאלי Vipera palaestinae שהינו מין אנדמי לישראל ונפוץ בכל רוב חלקי הארץ, למעט האיזורים המדבריים.
מה קורה בעת הכשת נחש?
ארס הנחש מכיל רכיבים וחלבונים שונים, בינהם אנזימים המפרקים דפנות כלי דם, מפריעים במנגנון הקרישה ולמעשה גורמים ל: דליפת נוזלים- דם וחלבונים, שיבושים ושינויים במערכת החיסון והעצבים, בצקות, דימומים, חסימת כלי נשימה- ע"י התנפחות הלשון ואיזור הצוואר, כשל כליות, תגובות שוק שונות והפרעות קרישה מפושטות. אם בעל החיים הוכש באיזור הרגליים נראה צליעה ולעיתים ניתן לראות את סימן השיניים. המקרה יכול להתחיל בהופעת שטפי דם אך גם להסתיים במוות.
המצב מסוכן יותר ככל שבעל החיים קטן יותר, בעל חום גוף נמוך, כשהכשת הנחש נעשתה בתחילת העונה, הכשות בגפיים מסוכנות יותר. חשוב לזכור, שגם אם בעל החיים נראה חיוני וטוב לאחר ההכשה- הוא עדיין בסכנה למשך 24-48 שעות שלאחריה.
כשמדובר בחתולים
למרות שבעבר היה נהוג לחשוב שחתולים עמידים יותר מכלבים להכשות נחש ומצליחים להתמודד עם נחשים בהצלחה גדולה יותר בשל זריזותם וגמישותם. מחקרים חדשים מראים אחוזי תמותה דומים בהכשות ממשפחת הצפעים (מה עוד שחלק ממקרי ההכשה בחתולים אינם מתגלים בכלל). אצל חתולים הסימנים עלולים להופיע אף מאוחר יותר מ-48 שעות ומתבטאים בין היתר בשטפי דם, ירידה בחיוניות והפרעות קרישה, יש לזכור שמקום ההכשה השכיח ביותר אצל חתולים הוא ברגליים הקדמיות.
במקרה של הכשה
לרוב נשמע את בעל החיים מיילל ובורח מהמקום בבהלה.
חשוב! אין לחתוך, למצוץ את המקום או לחסום! במקרים של הכשה באיזור הראש/צוואר יש להסיר את הקולר, למנוע תזוזת יתר, לשמור על קור רוח על מנת שלא להלחיץ עוד יותר את בעל החיים.
אין להסתכן במעשי גבורה ולנסות ללכוד את הנחש (אפשר לצלם לצורך זיהוי, לא חובה). וכמובן וכמובן - יש ליצור קשר מיידי עם הוטרינר ולא להניח שאם בעל החיים נראה טוב הוא יתאושש מעצמו, לעיתים ההתדרדרות תגיע אחרי מספר שעות.
חלק מבעלי החיים יחלימו באופן ספונטאני וללא התערבות.
חלקם יצטרכו טיפול תומך מינימלי או יותר, כגון: אנטיביוטיקה, נוזלים, אנטיהיסטמין ושיכוך כאבים.
במקרים הקשים הטיפול יהיה אינטסיבי יותר והם יזדקקו לאשפוז וניטור צמוד.
כמו בבני אדם, בארץ קיים טיפול באנטי-ונום לכלבים.
מניעת הכשות
ניתן לצמצם ולהקטין את סיכויי ההחשפות של חיית המחמד שלנו לנחשים:
הקפידו לטייל ברצועה, בעיקר בשעות ובאיזורים המועדים למפגשים בלתי רצויים
נכשו עשבים בחצר וסלקו ערמות גזם/פלטות/גרוטאות/צמיגים/מקומות אחרים החביבים על נחשים - עבודות מסוג זה יש לבצע תוך דאגה להגנה עצמית מפני הכשות
על מנת להפחית במקורות המזון המושכים נחשים, הדברה יש לבצע ע"י איש מקצוע בלבד ולפי חוקי שמירת חיות הבר
מנעו שוטטות לילה
