חשיבות עיקור וסירוס חיות מחמד

לאחר שצירפנו לבית חית מחמד, עברנו בהצלחה את שלב הגורות, גמלנו מצרכים והקנינו מספר הרגלים חיוביים, הנה מגיע הזמן שבו הגור/ה הקטנ/ה מגיע/ה לפירקו/ה ולבגרות מינית (משלב זה המאמר יתייחס לשני המינים אולם בלשון נקבה, אלא אם צוין אחרת). שלב זה מגיע בין גיל חצי שנה (בגזעים הקטנים) לגיל שנה (בגזעים הגדולים). המגמה הרווחת כיום היום הינה להגביר את המודעות לחשיבות העיקור והסירוס של חיות המחמד מסיבות שונות- החל בבריאות חית הבית עצמה, בקרה וויסות על אוכלוסיית חיות הבית והבר וכלה בנוחות הבעלים. 

 

כלבות

תקופת הייחום אצל כלבות מתאפיינת פיזית בנפיחות איברי המין, דימום, ייתכן שינוי התנהגותי כגון תוקפנות יתר ונטייה להעלם. מחזור הייחום עצמו נמשך בסביבות 21 יום כשבחלק ממנו הכלבה מוכנה לזיווג (להבדיל מבני אדם, אצל כלבות הדימום קודם לביוץ). כלבות עוברות כשני מחזורי ייחום בשנה. מעבר לחוסר הנוחות והלכלוך הנגרם בתקופת ייחום, יש לצפות ל"קהל מחזרים" רב, נלהב, מסוגים ובגדלים שונים, ולקחת בחשבון גם מחזרים תוקפניים. 

לא תמיד ניתן באמת לשמור ולהבטיח שהכלבה לא תתעבר, ויש לזכור כי גם כלבה המתייחמת אך אינה מתעברת נתונה בסיכון ל: 

  • הריון מדומה

  • דלקת רחם- פיומטרה ככל שהכלבה מבוגרת ועברה יותר מחזורי ייחום, זהו מצב מסכן חיים המצריך ניתוח עיקור מיידי

  • ישנם מחקרים המצביעים על הקשר בין מספר מחזורי הייחום של הכלבה טרם שעברה עיקור והקשר לגידולי עטין ושחלות

 

בהנחה שכלבתינו התעברה: יש לקחת בחשבון שכלבות שמתעברות נמצאות בסיכון לקשיי המלטה (דיסטוקיה- יש גזעים המועדים לכך יותר, אם יש רק עובר אחד בשגר או זכר גדול במיוחד), ריבוי גורים אצל כלבות קטנות עלול להביא לקדחת חלב "אלמפסיה"- ירידה ברמת הסידן מצב מסכן חיים המצריך טיפול חירום, וכן קשיים בהריונות אצל כלבות מבוגרות או בעלות עודף משקל. 

וכמובן- כלבות יכולות להמליט גם 14 גורים בגזעים/גדלים מסוימים ובהנחה שלא מדובר בזיווג מתוכנן של כלב גזעי (וכלב גזעי הוא כלב עם תעודות ואישור התרבות ממועדון הגזע!), הרי שהוספנו עוד מספר גורים למעגל הגדול והעצוב של כלבים המחפשים בית, החשבון של כלבה שפורייה עד גיל עשר + מגיע למספר לא מבוטל של גורים שרובם יימצאו את מותם. 

 

הפתרון המוצע והשכיח הוא עיקור (בעבר היו זריקות תקופתיות למניעת ייחום, אך אלו אינן מומלצות בשל תופעות הלוואי). ניתוח העיקור הינו בלתי הפיך ובו למעשה מוציאים את איברי הרבייה- רחם ושחלות. גיל העיקור המומלץ הוא לפני ייחום ראשון/שני, על מנת לתת למערכת המין והשתן להתפתח כיאות (במקרים מסוימים נעשה עיקור גם קודם).

 

מתי מבצעים את הניתוח?  מאחר ועיקור הוא ניתוח אלקטיבי, הנעשה מתוך בחירה, אנו מבצעים אותו כשהכלבה בריאה, סיימה את כל החיסונים ואינה מיוחמת (עיקור בעת ייחום הינו בסיכון יתר לדימום בשל כלי דם מוגדלים). עם זאת- במצבים בהם אין-ברירה, ניתן לעקר בייחום וגם בהריון. 

 

כמה זמן ייקח לכלבתי להתאושש? לרוב כבר למחרת הניתוח הכלבה תהיה מאוששת, ותחזור לעצמה. יש לשמור על מקום מרבץ נקי ולהמנע מפעילות מוגברת. מאחר והחתך נעשה בבטן יש לנטר את מצבו- הפרשות, דימומים, למנוע התעסקות עם תפרים ולהקפיד על טיפול אנטיביוטי אם ניתן ע"י הרופא. 

 

האם כלבתי בסכנה להשמנת יתר לאחר העיקור? בשל הירידה ברמת האסטרוגן והאטת המטבוליזם יש לפקח על רמת הפעילות והמזון המוגש לכלבה שכן ישנן כלבות המגיבות הנטייה להשמנה. 

 

חתולות

בחתולות התמונה הכללית דומה- אם כי חתולה יכולה להתייחם כל חודש אם אינה מתעברת ועל כן החשבון של מספר גורים שכל חתולה יכולה להעמיד בשנה אחת אף גבוה יותר. העיקור נעשה באופן דומה ובגיל מוקדם יותר (4-5 חודשים). גם כאן, ההתאוששות מהירה ולרוב אין צורך בהסרת תפרים. 

 

סירוס

בסירוס אנו מוציאים את אשכי הכלב/חתול ובעצם מפסיקים את הפרשת הטסטוסטרון. 

הגיל המומלץ לסירוס הוא לפני בגרות מינית אך לאחר שהזכר הגיע לסיום התפתחות מערכת השתן על מנת שלא לגרום לבעיות במתן שתן בעתיד (לפחות 5 חו' בחתולים ו 6-8 בכלבים). סירוס בגיל מוקדם ימנע התפתחות הרגלים זכריים בולטים (תוקפנות, סימון וטריטוריאליות הקיימים אצל זכרים מסוימים), עם זאת, גם לאחר הופעת סימנים אלו ניתן להכחידם עד גיל מסוים על ידי סירוס. 

בדומה לעיקור- גם לסירוס יש יתרונות הנוגעים לבריאות הכלב עצמו וסביבתו:

  • כלב מסורס יסבול בבגרותו פחות מהגדלה של בלוטת הערמונית (הן הגדלה ממאירה והן שפירה), יש לזכור כי הגדלה ממאירה בערמונית הינה בעלת סיכויי החלמה קלושים ביותר

  • חוש הריח המפותח של כלבים וחתולים מאפשר להם להריח נקבות מיוחמות גם בסביבה הפחות קרובה, ועל כן הם מועדים להעלמויות המסכנות את חייהם (כבישים, זרים, לוכדי כלבים וכן הלאה), לנשיכות, קרבות ופציעות מזכרים אחרים. על כן- איכות ומשך חייו של כלב מסורס משתפרת ועולה בעקבות הניתוח

  • וכמובן- כלב מסורס אינו תורם למספר ההולך וגדל של גורים וכלבים חסרי בית.  

לגבי תיזמון הניתוח- מאחר ומדובר בניתוח אלקטיבי- גם אותו נעשה כשהכלב בריא וסיים את סדרת החיסונים שלו. ההתאוששות הינה מהירה מאוד אך הכלב זקוק להשגחה, הגבלת פעילות וניטור חתך/תפרים. 

 

חתולים

סירוס חתול הינו ניתוח דומה שנעשה בשיטה שונה ואינו מצריך השארת והסרת תפרים, מומלץ לסרס חתולים מגיל 5-6 חו', ובאופן דומה, הניתוח מנטרל התנהגויות זכריות טיפוסיות ומשפר את איכות ומשך חיי החתול. 

 

האם כלבי עלול להשמין לאחר הסירוס? ייתכנו שינויים הורמונלים, אולם ניתן להמנע מהשמנה ע"י הגבלת מזון והקפדה על פעילות גופנית.

 

האם כלבי עלול לסבול מדלקות והפרעות במתן שתן? מחקרים שללו טענה זו, מה עוד שבהקפדה על סירוס בגיל הנכון מערכת השתן כבר סיימה התפתחותה.

 

לכלב שלי יש אשך אחד – האם עדיין מומלץ לי לסרסו? כן, המצב שבו אחד או שני האשכים של הכלב לא ירדו לכיס האשכים עד גיל חצי שנה נקרא "אשך טמיר". במצב זה האשכ/ים נמצא/ים בתעלה האינגווינלית (במפשעה) או בחלל הבטן. מעבר לכך שאשכים אלו מפרישים טסטוסטרון, כשהם בחלל הבטן הם עלולים לעבור הטמרה סרטנית ולהפריש הורמונים נוספים. זהו מצב המחייב את הסרתם (מה עוד שזוהי תכונה העלולה לעבור בתורשה ולכן אין להרביע כלב כזה)

 

Please reload

מאמרים אחרונים

21.05.2015

Please reload

חיפוש לפי תג
Please reload

  • Wix Google+ page

שעות הפעילות גמישות - בתאום מראש  054-64-32-165

להגעה - חפשו ב waze: המרפאה הוטרינרית בחולדה