קדחת חלב- אקלמפסיה
חלפו שבועיים, ניקי התגלתה כאם למופת, הגורים גדלו ופקחו עיניים ונראה שהמשפחה החדשה נכנסה לשגרה. ואז, לילה אחד קיבלתי טלפון מציפי- ניקי מתנהגת מוזר, מתקשה לעמוד ורועדת. הבנתי שבסבירות גבוהה מדובר באקלמפסיה- קדחת חלב.
מצב זה עלול להופיע בעיקר אצל כלבות מגזע קטן אשר ממליטות מספר רב יחסית של גורים ולמעשה נובע ממחסור בסידן עקב ההנקה (למרות התזונה הנכונה שקבלה ניקי- במהלך ההריון וההנקה). זהו מצב חירומי המהווה סכנת חיים לכלבה (או לחתולה) המצריך טיפול מיידי.
הסימנים הראשונים הם חולשה, חוסר מנוחה התנשמות וקשיי נשימה, רעידות, שרירים נוקשים ואובדן שיווי משקל. הבעלים סיפרה כי ניקי נראתה משונה עוד כמה שעות קודם, חסרת מנוחה ולא "כתמול שלשום". בשלבים מאוחרים מופיעים סימנים קשים יותר הכוללים עוויתות, סימנים נוירולוגיים ואף מוות.
הטיפול המיידי הוא הזרקה איטית של סידן לוריד בצורה מנוטרת היטב ולאחריו שינוי הרגלי תזונה והנקה.
וכך, לאחר מתן סידן לוריד ניקי התאוששה וחזרה לעצמה, אולם, אצל אחוז קטן מהכלבות, מתן חד פעמי של סידן לוריד אינו מספיק והתופעות עלולות לחזור. הבעלים הונחו לעקוב אחרי ניקי ואם יהיה צורך- יופנו לבית חולים למעקב ואשפוז. ואכן, מאחר וניקי הנה כלבה מיוחדת במינה, גם פה היא מצאה את עצמה באחוז הקטן הזה.
לפנות בוקר הסימנים חזרו כולל איבוד שליטה על סוגרים, וניקי אושפזה למשך יממה בבית חולים הוטרינרי.
ומה עם הגורים? ציפי הונחתה שלא לתת לגורים לינוק כבר בלילה של האירוע הראשון ומאחר וניקי אושפזה, לא נותרה ברירה אחרת. ציפי רכשה פורמולה ייעודית לגורי כלבים וניגשה למלאכה. אם במשך היום ציפי מטפלת בפעוטות, אז מהלילה הזה היא מצאה עצמה גם מאכילה סביב השעון חמישה גורים רעבים. לשמחתינו הגורים שיתפו מייד פעולה ועטו על הבקבוק. כשניקי חזרה הבייתה היא הורשתה להניק פעם ביום ולקראת גיל חודש להפסיק סופית. כמו כן, קבלה תגבור של סידן ותזונה עשירה כרגיל.
לקראת גיל חודש הגורים כבר גילו עניין רב במזון יבש, הפסיקו לאכול מבקבוק כמעט לחלוטין והשקט שוב חזר לבית המשפחה המורחבת.
